ממ"ד זה ראשי תיבות של מרחב מוגן דירתי. החל מ1992 שאז הוקם פיקוד העורף שונתה תפיסת המיגון בזמן מלחמה ובמקום המקלטים שהיו קודם לכל דירה נבנה חדר שמוגדר כממ"ד. החדר הזה נבנה לפי תקן עם בטון מזוין ולא בבניה רגילה ויש לו גם חלון הדף עם דלת הדף.
לממ"ד יש יתרונות על המקלט של פעם. אפשר להגיע אליו במהירות כי הוא חלק מהדירה ולא צריך לרדת הרבה קומות במדרגות, התחזוקה שלו היא באחריות המתגוררים בדירה ואין מאבקים עם שכנים על אחסון חפצים במקלט, תחזוקה שלו ומקום.
יש גם פרטיות לעומת מקלט משותף.
הצורך במקלט גם התייתר כי אופי המלחמות השתנה ובמקום איום של מטוסים מפציצים יש איומים אחרים של טילים, רקטות ומרגמות.
אחת הבעיות היא במקומות פתוחים ובמבנים שנבנו לפני 1992.
אם יש אנשים בזמן מלחמה או עימות במקומות פתוחים כמו למשל צמתים מרכזיות, שדות חקלאיים ומקומות אחרים אפשר לספק להם פתרון מיגון כמו מיגונית ניידת. מיגונית ניידת זה מבנה ממומן מושלם שמגיע על משאית ומנוף מוריד אותו לאדמה על משטח ישר. אחרי שהוא ירד על האדמה מחברים אותו לחשמל ואז יש לנו מבנה ממוגן לשטח.
במקרה של מוסד ציבורי או מקום עבודה שאין לו חדר מוגן אפשר להוסיף בקלות ובמהירות מבנה מוגן בהתאם לצרכים ולמספר העובדים שצריכים לשהות בו.
במקרה של בית פרטי ישן ללא מיגון אפשר להוסיף ממ"ד קבוע או ממ"ד נייד. ממ"ד קבוע מצריך חפירת יסודות ובנייה על ידי יציקות בטון וברזל מזוין. היתרון שלו לעומת ממ"ד נייד הוא שאין מגבלות לגודל או לצורה והוא יכול למשל להיות בצורת ריבוע.
ממד נייד הוא מבנה ממוגן שמגיע על משאית והמגבלה שלו היא גודל המשאית. הניוד שלו מתבצע פעם אחת אל המבנה שאליו רוצים לחבר אותו או אל החצר. מציבים אותו על הקרקע ומחברים לחשמל.
כך נראית התקנת ממ"ד נייד:
ממ"ד נייד הרבה יותר זול מנייח כי הוא מגיע כבר מוגן לפי תקן פיקוד העורף. מיגונית מגיעה ללא תקן וזה ההבדל בינהם.
הוספת מרחב מוגן דירתי היא השקעה משתלמת שמעלה את ערך הבית ומוסיפה אליו עוד חדר שאפשר להשתמש בו בזמנים רגילים.
מבחינת הרשויות התוספת של ממ"ד היא בהליך פשוט יותר מאשר תוספת של עוד חדר לבית כי האינטרס שלהם הוא שכולם יהיו ממוגנים.
